שורש (לשון)

השורש עשוי להיות מורפמה חופשית או כבולה. שורש חופשי הוא גם בסיס, כלומר הוא מתפקד כמילה עצמאית וניתן להטות אותו ולגזור ממנו צורות מורכבות יותר. שורש כבול, לעומת זאת, אינו מהווה בסיס בפני עצמו, אלא רק יסוד בבסיסים אחרים הגזורים ממנו (באנגלית לדוגמה, היסוד ceive- משותף לבסיסים receive, conceive). שורש הוא למעשה בסיס בהשמטת המוספיות.

השורש שייך לתחום המורפולוגיה, וככזה הוא ישות סינכרונית שקיומה נגזר מהניתוח הלשוני שמבצעים דוברי השפה. בהקשר של בלשנות היסטורית (דיאכרונית), לעומת זאת, המונח "שורש" עשוי להתייחס למושג שונה מעט: בחינה של מורפמה מסוימת, כפי שהיא באה לידי ביטוי במהלך תקופות שונות בחיי הלשון. שני המושגים חופפים בנקודות מסוימות אך יש להבחין ביניהם, שכן אין בהכרח המשכיות במצבה של מורפמה במהלך הזמן. לבד מהשינויים הפונטיים שהיא עשויה לעבור, היא עשויה גם להשתנות מבחינה מבנית, כלומר לספוח אליה רכיבים ממורפמות אחרות או להתפצל למורפמות אחדות, ובכך לשנות את מבנה המערכת כולה.