שני וחמישי

Wikipedia ויקיפדיה העברית - האנציקלופדיה החופשית

שני וחמישי

שני וחמישי הם שני ימים בשבוע שבהם נהוגים ביהדות מנהגים משותפים אחדים:

קריאת התורה: מדי שני וחמישי נהוגה בתפילת שחרית קריאה בפרשת השבוע, שבה קוראים את החלק הראשון מתוך שבע העליות של הפרשה, ומעלים שלושה אנשים. על פי המסורת, התקנה הראשונית של קריאת התורה בכל שבת, שני, וחמישי, מיוחסת לנביאים בתקופת דור המדבר, לאחר שנותרו בני ישראל שלושה ימים ללא לימוד תורה. חז"ל כוללים תקנה זו בעשר תקנות שנתקנו לעם ישראל על ידי עזרא הסופר.
תחנון: בתפילת שחרית בימים שני וחמישי נהוג להוסיף קטעים נוספים לסדר תחנון, מכיוון שימים אלו הם ימי רצון מיוחדים שמשה עלה לקבל לוחות בחמישי וירד בשני. סיבה נוספת היא מכיוון שבתי הדין היו יושבים בימי שני וחמישי, וכך גם בית דין של מעלה.

קטע שנהוג להוסיף ברוב עדות ישראל הוא הקטע "והוא רחום", תפילה הבנויה בעיקר על שברי פסוקים עם תוספות שונות. בחלק מהקהילות המתפללות נוסח אשכנז, בהן אין אומרים וידוי בשאר הימים, נהוג להוסיף אותו. בקהילות הספרדים והאיטלקים מוסיפים לומר את הקטע "מה נאמר לפניך יושב מרום". שני קטעים אלו היו במקורם חלק מתפילת הימים הנוראים.

בשני וחמישי נאמרות מספר תפילות יהי רצון לאחר קריאת התורה, בהן תפילה לפדיון שבויים.
תענית בה"ב: תענית שני וחמישי ושני, היא מנהג של יהדות אשכנז לצום שלושה צומות רצופים, בימים שני וחמישי ושני הראשונים בחודש חשוון ובחודש אייר, שני וחמישי בשבוע הראשון לחודש, ויום שני בשבוע שאחריו. כיום רק בודדים צמים תעניות אלו בפועל, אבל בחלק מבתי הכנסת האשכנזיים נוהגים לומר את הסליחות המיועדות לתעניות אלו.
תענית: יש הנוהגים לסגף עצמם ולצום דרך קבע בימים שני וחמישי. אחרים נוהגים שלא לאכול בשר ולשתות יין בימים אלו או לעשות תענית דיבור. מנהגים אלו נפוצים בפרט בימי שני וחמישי בימי השובבי"ם.

להמשך המאמר ראה Wikipedia.org...