תכנות פרוצדורלי הוא פרדיגמת תכנות המגבירה את מודולריות קוד המקור ומקילה על התחזוקה. מימוש הפרדיגמה החל בתחילת שנות השישים, בשפות תכנות כדוגמת ALGOL ו-PL/I ונמשך לאחר מכן בשפות התכנות C ו־Pascal. היא הייתה התפתחות של שיטות הקידוד שקדמו לה, שבהן תוכנית מחשב (למשל בשפת קובול) הייתה כתובה כמקשה אחת, כאשר כל המשתנים פתוחים לכל חלקי הקוד, ובקרת הזרימה נעשתה בעיקר באמצעות פקודת go to.
בתכנות פרוצדורלי מחולקת תוכנית מחשב אחת לתת תוכניות רבות, שכל אחת מהן קרויה פרוצדורה (משני סוגים: שגרה או פונקציה), וכל פרוצדורה יכולה לקרוא לפרוצדורה אחרת על-מנת לבצע פעולה שבה היא מתמחה. כל פרוצדורה בתוכנית פרוצדורלית מבצעת משימה מוגדרת, כחלק ממכלול המשימות המרכיב את התוכנית השלמה.