תחת תקן הזהב, המטבע מונפק מהמתכת עצמה, ביחידת משקל סטנדרטית, ידועה, או שהמנפיק מתחייב לספק, בתמורה לשטר הכסף, כמות מסוימת, קבועה מראש, של זהב. משמעות האמירה הזו היא שמאחורי כל שטר כסף המונפק במדינה הדובקת בתקן זהב, קיימת כמות פיזית, מסוימת וקבועה, של זהב הנמצאת בבעלותה של המדינה. 'מטבע תקן זהב' יכול להיות פנימי, כזה הניתן להמרה בזהב על ידי כל אזרח במדינה או חיצוני, בינלאומי, קרי, ניתן להמרה רק על ידי מספר מוגבל של ישויות מוניטריות כדוגמת בנקים מרכזיים של מדינות אחרות. באופן טבעי, למטבעות תקן זהב שונים שער חליפין קבוע ביניהן, שכן כולם צמודים לאותה סחורה שמחירה העולמי קבוע. מטרותיה של שיטת תקן הזהב היא מניעת צמיחה
אינפלציונית של היצע הכסף, שמירה על ערך גבוה שכנגדו יכולים מחירים אחרים להימדד ולאפשר סחירות רחבה יותר, כולל סליקה של עסקאות, בעלת רמת אמינות גבוהה יותר ביציבות של כמות הכסף ובטיבו.