Dog
dog
(ש"ע)
כלב, בעל חיים מבוית ממשפחת הכלביים (משמש בעיקר כחיית מחמד וחיית ציד ולנחייה לעיוורים, עזרה לרועים, גרירת מזחלות, גישוש, שמירה ועוד); אדם רע ושפל, אדם נבזה (כינוי גנאי); אדם מכוער או משעמם (סלנג); אישה או ילדה מכוערת (סלנג); מכשיר להידוק או כלי דומה (מיכון); כן לעצי הסקה (באח); ברנש, בחור (סלנג); נקניקייה (סלנג); כלב שמש, שמש מדומה (אסטרונומיה)
(פ')
לעקוב ככלב, להיצמד ל-; להדק באמצעות מלחציים או כלי דומה (מיכון); להציק, לנדנד (סלנג); להביס יריב, לנצח (סלנג)
(ת')
"כלב", של או השייך לכלב; נבזה, נתעב, פחדני, שפל (בלשון הדיבור)
כלב