Object Oriented

גישה חדשנית להנדסת תוכנה, היינו, לפיתוח ותחזוקה של מערכות מידע. השיטה החלה ברמה של תכנות OOP - Object Oriented Programming, המשכה בעיצוב OOD - Object Oriented Design וגם באפיון וניתוח OOA – Object Oriented Analysis.

לפי שיטה זו כל הישויות במערכת הם אובייקטים סגורים המכילים הן את המידע והן את האלגוריתם (process) לביצוע כל הפעולות האפשריות על מידע זה. חשבון בנק למשל, מוגדר כאובייקט. כל פעולה על החשבון נעשית ע"י שליחת שדרים (messages) אל האובייקט חשבון-בנק שהוא היחידי במערכת היודע כיצד לפעול על החשבון, היכן נמצא הקובץ המתאים וכו'. דוגמא אחרת, ציור מעגל במסך הוא אובייקט. כל פעולה של ציור, הזזה, שינוי, מחיקה וכו' של מעגל ע"ג המסך נעשית ע"י שליחת שדרים אל האובייקט "מעגל" שהוא היחידי במערכת היודע את מיקומו של המעגל ע"ג המסך וכיצד לבצע את כל הפעולות הנ"ל.

מודל להנדסת תוכנה שבמרכזו ראיית התוכנה (המערכת כולה) כאוסף של אובייקטים (מחלקות) שמתקשרים זה עם זה. כל אובייקט הוא "עולם סגור" המופקד על ביצוע משימה מסוימת שהוא ורק הוא יודע לבצע אותה. האובייקט מכיל הן את הנתונים והן את הפקודות (האלגוריתם) הדרושים לביצוע המשימה והדרך היחידה לתקשר איתו היא באמצעות מסרים המופנים אליו. האובייקטים גם מסודרים בהיררכיות הורשה, בהן כל אובייקט מקבל בהורשה את כל תכונות ויכולות האב (ודרכו את תכונות הסב וכו'), אבל יכול להוסיף ולשנות תכונות משלו. עקרון העולם הסגור נקרא encapsulation ואילו עקרון ההורשה נקרא inheritance.