binding
binding
(ת')
קושר, מחייב; מבוצע באופן חוקי; הגורם לעצירות, הגורם לעצר במעיים
(ש"ע)
כריכה לספרים; כריכה (גם במחשבים); קישור בין פרוטוקול תקשורת לבין מתאם רשת (במחשבים); התקן במגלש סקי לנעילת המגף (בספורט); רצועה התפורה לאורך כחיזוק או כקישוט; חבישת פצע
bind
(פ')
לקשור; לחייב; לכרוך
binding
(ש"ע) כפיתה. הטלת כשף כפיתה כדי למנוע רוע.