composition
composition
(ש"ע)
הרכב; יצירה, קומפוזיציה
קומפוזיציה
ב
אמנות, קוֹמְפּוֹזִיצְיָה היא תוצר היחסים בין אובייקט לבין מסגרת היצירה האמנותית, וכן בין האובייקטים השונים בתוך היצירה. הקומפוזיציה היא אמצעי מבע דומיננטי בכל תחומי האמנות החזותיים, במוזיקה, בקולנוע ובאמנויות הבמה. בבחירת הקומפוזיציה ממקם היוצר את האובייקטים ביצירה על מנת לכוון את האדם שנחשף ליצירה לנושאים מרכזיים ביצירה. למשל, אובייקטים היוצרים קווים ישרים, אלכסוניים או גליים יכולים לשמש על מנת להוביל את העין למוקדים מרכזיים בציור ובצילום. פירוש המילה קומפוזיציה הוא מיקום-יחד (com-position).
קומפוזיציה (מיחבר) (Composition)
קומפוזיציה (מיחבר), אופן החיבור והאירגון של מרכיבי היצירה השונים לכלל שלמות מבנית נושאת משמעות. המשמעות המילולית של המושג com-position, היא הצבה-יחד, הרכבה.
הקומפוזיציה היא אמצעי מבע בעל חשיבות מכרעת ביצירות מוסיקה, ספרות, אמנות חזותית...
קומפוזיציה (תורת ההלחנה) (Composition)
קומפוזיציה (תורת ההלחנה), חיבור יצירה מוסיקלית. הקומפוזיציה נלמדת בבתי ספר למוסיקה, וזוהי מערכת מורכבת של תחומים, בהם ניתוח יצירות קלאסיות וטכניקות חיבור, כתיבה בטכניקות מסורתיות כגון קונטרפונקט של המאה ה-16, פוגות בסגנון בך, פרקי סונטה...