פזמון הוא שיר קל וקליט. ההבדל בין פזמון לשיר אמנותי - ליד - מתבטא ברמה, הן המילולית והן המוזיקלית. המאפיין העיקרי של הפזמון הוא היותו קליט, נוח להבנה ולזכירה ללא מאמץ מיוחד, בניגוד לשירים מעמיקים יותר, המחייבים הן שמיעה מוזיקלית והן יכולת הבנה ברבדים השונים של הטקסט. עם זאת, גם בפזמון נעשה לעתים שימוש בכתיבה פואטית, בחריזה ובפזמון חוזר. הסוגה הרחוקה ביותר מסוגת הפזמון היא זו של השיר האמנותי.
את הטקסט לפזמונים כותבים על פי רוב פזמונאים, מלחינים מתאימים להם מוזיקה, והם מבוצעים על ידי זמרים ולהקות זמר, אך ייתכן גם שפזמונאי יכתוב מילים למוזיקה קיימת, או שמשורר רציני יכתוב, לפי הזמנה או על דעת עצמו, פזמון קליל, ויש לכך דוגמאות רבות בשירי נתן אלתרמן (שירי המחזמר שלמה המלך ושלמי הסנדלר), אברהם שלונסקי ("תה ואורז יש בסין") ואחרים.
ברבים מן הפזמונים מופיע פזמון חוזר, בית קבוע המשובץ בין בתי השיר המשתנים, ומטרתו, על פי רוב, לשתף את קהל המאזינים בביצוע השיר, הנכתב במקרים רבים ל"שירת רבים", בניגוד בולט לליד. פזמון חוזר כזה חייב להצטיין בטקסט ובנעימה קלים לקליטה עוד יותר מאלה של הפזמון כולו.