wind
wind
(פ')
לסובב; להתפתל; להתעקל; ללפף, לכרוך; להיכרך, להיות מלופף; לשנות כיוון
(ש"ע)
ליפוף, פיתול; סיבוב; עיקום
(פ')
לאוורר; לתקוע בכלי נשיפה; לגשש לפי ריח; להכביד על הנשימה; לחזור ולנשום
(ש"ע)
רוח; משב; סופה; נשימה; כלי נשיפה; גזי-מעיים; מגמה; רמז, שמועה; הבלים; יהירות
רוח
רוח היא תנועה של
חלקיקי אוויר רבים יחד בכיוון מסוים. עוצמת הרוח יכולה להשתנות מרוח מלטפת וכמעט בלתי מורגשת ועד לסופות הרסניות, המגיעות למהירות של כ-300 קמ"ש ויותר. הרוחות מהוות מרכיב חשוב במדעי מזג האוויר (מטאורולוגיה) ומשמשות כלי חשוב לחיזוי מזג האוויר.
רוח (Wind)
רוח, תנועה אופקית של אוויר, הנגרמת מהפרשים בלחץ האוויר. הרוח נושבת מאזור של לחץ גבוה לאזור של לחץ נמוך ממנו. ככל שהפרשי הלחץ גדולים יותר - כך גדלה מהירות הרוח. רוחות נושבות בכל גבהי האטמוספירה. את הרוחות הנושבות בחלקיה העליונים של האטמוספירה...