אבסולוטיזם נאור

מלכים נאורים הבדילו את עצמם ממלכים מסורתיים בדרך בה שלטו. הם אמצו את רעיונות הנאורות, ובעיקר את עקרון הרציונליזם, והשתמשו בהם בממלכתם. הם אפשרו סובלנות דתית,  חופש הדיבור והעיתונות, ואת הזכות להחזיק ברכוש פרטי. רבים טיפחו את האמנויות, המדעים והחינוך. מעל הכל, אסור היה להם להיות שרירותיים בחוקיהם והם היו חייבים לציית לחוקים ולאכוף אותם בצורה שווה על כל נתיניהם.

אמונותיהם בקשר לכוחם המלוכני היו דומות לאלו של המלכים האבסולוטים, וגם הם האמינו שלהם זכות השלטון מבטן ולידה. ההבדל בין שליט אבסולוטי לשליט אבסולוטי נאור התבסס על מידת האימוץ של רעיונות הנאורות. למשל, הקיסר יוזף השני אימץ לחלוטין את רעיון האמנה החברתית. לעומתו, יקתרינה הגדולה דחתה לחלוטין רעיון זה, אך אימצה רעיונות רבים אחרים מהנאורות, כמו להיות הפטרונית הגדולה של האומנויות ברוסיה.