איש בושת


Wikipedia ויקיפדיה העברית - האנציקלופדיה החופשיתDownload this dictionary
איש בושת

אִישׁ-בֹּשֶׁת (אֶשְׁבָּעַל), דמות מקראית, היה, על פי המסופר בספר שמואל בנו של שאול המלך, ומלך על עם ישראל אחריו (ולא דוד כפי שנהוג לחשוב). לפי המקרא היה מלך חלש, שהגיע למעמדו מתוקף היותו היורש הבכיר לשאול לאחר שאחיו נספו במלחמת הגלבוע. בשמואל ב' ב' מסופר שלאחר ששאול ושלושת בניו נפלו במערכה בגלבוע נגד הפלשתים, הכתיר אבנר בן נר, שר הצבא החזק והכריזמטי, את איש בושת למלך על ישראל, והוא בן 40. בעוד דוד שולט על שבט יהודה, היה איש בושת מלך על שאר השבטים שנתיים תמימות.

בעקבות סכסוך שהיה בין איש בושת לבין אבנר בן נר, על כך שאבנר לקח לאישה את פלגש שאול, רצפה בת איה, נעלב אבנר והעביר את הנאמנות שלו לדוד, אך נרצח בידי יואב בן צרויה כנקמה על שהרג את אחיו של יואב. בעקבות רצח זה התמוטט מעמדו של איש בושת.


להמשך המאמר ראה Wikipedia.org...


© מאמר זה משתמש בתוכן מ-ויקיפדיה® וכפוף לרשיון לשימוש חופשי במסמכים של גנו GNU Free Documentation License וכפוף לרישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה