התפשטות היקום הוא מונח שמתאר את גידול המרחקים בין נקודות שונות ב
יקום לאורך הזמן. ההתפשטות היא של היקום עצמו, כלומר, היא מוגדרת כהתרחקות חלקים שונים בתוך היקום ולא כתנועה של החומר ביקום "החוצה". למעשה היקום אינו מתפשט לשום מקום חוץ מעצמו. הקבלה נפוצה לכך היא התרחבות פני השטח של בלון כשמנפחים אותו. אם נצייר נקודות על פני הבלון המרחק ביניהן יגדל כשהבלון יתנפח. זוהי הקבלה בדו- מימד (פני השטח של הבלון). ישנה גם הקבלה נפוצה בתלת- מימד, תפיחה של לחם צימוקים, כשהלחם תופח המרחק בין הצימוקים גדל.