טֶקְטוֹנִיקַת הלוחות (מיוונית: τέκτων, טֶקְטוֹן - "בונה"; tektonike – אוּמנות הבנייה) היא תאוריה גאולוגית המסבירה את התנועות המתחוללות בליתוספירה. התאוריה ירשה את מקומה של תאוריית נדידת היבשות מהמחצית הראשונה של המאה ה-20, ומתבססת על יסודותיה: תנועת הלוחות הטקטוניים מקורה בהתפשטות קרקעית האוקיינוסים.