בהלכה, כרמלית, אחת מארבע רשויות השבת, היא בעיקרה מקום שאינו מוקף במחיצות, ואינו מקום הילוך לרבים. בניגוד לשאר רשויות השבת, כרמלית היא רשות שתוקנה מדרבנן שכן מהתורה, הכרמלית היא מקום פטור. כיום, רוב השטחים הפתוחים נחשבים לכרמלית. (כל זמן שלא הוקפו בעירוב) כל דיני הכרמלית הם מדרבנן, ועיקריה הם איסור הוצאת והכנסת חפצים מהכרמלית לרשות היחיד ולרשות הרבים, ואיסור הולכת חפץ יותר מד' אמות בתוך הכרמלית.
פירוש השם כרמלית הוא כ-'ארמלית', היינו כאלמנה, שאינה לא נשואה ולא רווקה, כלומר הכרמלית אינה לא רשות הרבים ולא רשות היחיד.