ארצות הברית היא פדרציה של 50 מדינות. אזרח של אחת המדינות הללו הוא בו זמנית אזרח של המדינה שבה מקום מושבו, ואזרח של האיחוד הפדרלי, דהיינו של ארצות הברית. עם זאת, ההגדרה של "אזרח מדינה" היא גמישה מאוד וכל אזרח ארצות הברית חופשי לגמרי לעבור ממדינה למדינה בלא צורך באישור ממשלתי כלשהו (למעט במקרים ספציפיים של אדם הנמצא במאסר על תנאי).
חלוקת הסמכויות בין המדינה לפדרציה נקבעת על פי חוקת ארצות הברית. כל אחת מהמדינות, מרגע שאשררה את החוקה, העבירה חלק מסמכויותיה לשלטון הפדרלי, אך הותירה בידיה חלק מריבונותה. כעקרון, תחומי החינוך, הרפואה, התחבורה, התשתיות וביטחון הפנים נותרו בסמכות המדינות (אם כי - בתחומים מסוימים - במימון, לפחות חלקי, המועבר מהאוצר הפדרלי), בעוד שהחלטות בנוגע לסחר חוץ, חוקי הגירה, מדיניות צבאית ומדיניות בינלאומית עברו לידי השלטון הפדרלי.
במהלך השנים שונתה חלוקת הסמכויות בין המדינות לבין השלטון הפדרלי, והמגמה הכללית היא של ריכוז סמכויות, דהיינו העברת יותר ויותר סמכויות מהמדינות אל השלטון הפדרלי.