מחיצה (הלכה)


Wikipedia ויקיפדיה העברית - האנציקלופדיה החופשיתDownload this dictionary
מחיצה (הלכה)

בהלכה, מחיצה משמשת למספר תחומים, כגון להגדרת שטח כרשות היחיד בשבת בדיני ערובין, על ידי הקפתו במחיצות, לדיני סוכה שדפנותיה צריכות להיות מחיצות, לדיני כלאיים בהם צריך להרחיק סוגי צמחים שונים זה מזה, לדיני חציצה מטומאה, לדיני מקוואות, ולתחומים נוספים. מחיצה הלכתית למטרות אלו אינה בהכרח גדר המונעת מעבר או קיר אטום המונע ראייה, וייתכן ומחיצה תחשב למחיצה הלכתית אף שיש בה פרצות רבות. הלכות המחיצה הבסיסיות הן הלכה למשה מסיני.‏‏ (ישנם מחיצות ייעודיות לתחומים מסוימים, בהם המחיצה צריכה להעשות בהתאם לתכליתה, כגון מחיצה למניעת היזק ראייה ומחיצה לצניעות)

מחיצה צריכה להיות לפחות בגובה י' טפחים (כ- 80 ס"מ) וכן עליה להיות עמידה ברוח מצויה, היינו שאינה נופלת מפאת משב רוח רגיל.‏‏ אין צורך שהמחיצה תעשה על ידי אדם לצורך כל שהו, ואפילו מחיצה טבעית כגון נהרעץ או מתלול, ('תל המתלקט') - כשרה. כמו כן מחיצה יכולה להיעשות מכלים (ובתנאי שיהיו יציבים) ובתנאים מסוימים אף מבעלי חיים ומבני אדם.

צורת הפתח נחשבת למחיצה לעניין שבת וכלאים, אולם לא לעניין סוכה.


להמשך המאמר ראה Wikipedia.org...


© מאמר זה משתמש בתוכן מ-ויקיפדיה® וכפוף לרשיון לשימוש חופשי במסמכים של גנו GNU Free Documentation License וכפוף לרישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה