מנדט חבר הלאומים מתייחס למספר טריטוריות אשר נוהלו בתנאי סעיף 22 לאמנת חבר הלאומים, מיום 28 ביוני1919. על יסוד ההנחה כי בטריטוריות המדוברות, שיצאו מרשות המעצמות שהפסידו במלחמת העולם הראשונה, קיימת אוכלוסייה אשר עדיין אינה בשלה לשלטון עצמי, ניתן מנדט (ייפוי כוח) לאומה אחרת - הנאמן, לשלוט באופן זמני על הטריטוריה - הפיקדון. עם כניסתה לתוקף של מגילת האומות המאוחדות בסוף שנת 1945, הפכו שטחי משטר המנדטים של חבר הלאומים (להוציא את דרום-מערב אפריקה) לשטחי נאמנות של האומות המאוחדות, כפי שהוסכם בוועידת יאלטה.