בפיזיקה, מָסָה (יוונית עתיקה: μᾶζα) היא תכונה מדידה של עצמים פיזיים שגודלה מבטא את עצמת התנגדותם של עצמים לשינוי במצב תנועתם ואת עוצמת האינטראקציות הכבידתיות שלהם. בהשאלה, משתמשים בחיי היום-יום במידת גודלה של המסה לתיאור כמות החומר בגוף כלשהו, והיא נמדדת לרוב באמצעות שקילה.