מרעה הוא שטח אדמה ועליו צמחייה המשמש ל
רעיית בעלי חיים; אם לרעיית מקנה כחלק ממערכת חקלאית או טבעית ואם לרעיית חיות בר בסביבתן הטבעית. לפני התפתחות החקלאות התעשייתית היה המרעה מקור המזון העיקרי בגידול מקנה כגון בקר, צאן וסוסים. השימוש במרעה על ידי בני אדם עדיין נפוץ, במיוחד באזורים צחיחים בהם הקרקע איננה מתאימה לעיבוד חקלאי. באזורים ממוזגים יותר קיים, בייחוד בעולם המערבי, שימוש במרעה לצורך גידול בעלי חיים בשטח פתוח וחקלאות אורגנית. בדרך כלל השימוש במונח "מרעה" הוא עבור יונקים, אולם מונח זה מקובל גם בהתייחס למרחבי ההזנה הצמחית של עופות ודבורים.