השימוש במושג מרקם יכול להיות מושאל לתחומים אחרים, תוך שינוי מהותי בהגדרת החלקיקים של האובייקט היוצרים את מרקמו. למשל, בתיאור המרקם העירוני אין מדובר בצורות זעירות, אלא במבנים, כבישים ושטחים פתוחים, וכן במאפיינים שאינם מוחשיים. בנוסף לחוש הראייה והזכרונות האישיים המופעלים בתפיסת המרקם העירוני, מופעלת גם תחושת החלל המושפעת מהממדים השונים של העיר וממאפיינים נוספים. בתיאור המרקם ב
מוזיקה אין מדובר בחלקיקים מוחשיים כלל, אלא בצלילים מופשטים המרכיבים את המוזיקה.