באנגליה של ימי הביניים שימש הצ'ארטר המלכותי (אנגלית: Royal charter) להכרזה רשמית על ערים, כלומר על ישויות מקומיות עם זכויות וחובות. תאריך מתן הצ'ארטר נחשב לתאריך הייסוד של העיר, גם אם האתר בו היא שכנה היה מיושב קודם לכן. בעבר הענקת צ'ארטר מלכותי הייתה הדרך היחידה שבה גוף מאוגד היה יכול להיווצר, וכיום משמשים לצורך זה גופים שונים כגון רשם החברות.