שמן זית הוא שמן המופק מזיתים, ונחשב למשובח שבמיני השמנים. הוא בעל טעם אופייני, מריר מעט ומעודן, ומשמש בעיקר לתיבול ולטיגון. שמן הזית משמש מרכיב חשוב במטבח הים תיכוני. שמן הזית משמש מאז ימי קדם כחומר גלם ליצור מוצרים קוסמטיים: סבון, מוצרי סיכה לגוף ותכשירי שיער. בשל הקושי בהפקת כמות גדולה של שמן מן הזיתים שנמסקו וההבדלים הבולטים בין שמן זית משובח לבין שמן זית שאינו כזה, נחשב השמן למיוחס ובעל סגולות של קדושה ויחוד, ועל כן שימש במהלך ההיסטוריה להמלכת מלכים ולמשיחת כלי המקדש. מלכי ישראל ומלכי יהודה נמשחו גם הם בשמן זית בזמן המלכתם.
שמן הזית שימש בעבר כאחד המקורות העיקריים לתאורה. בבתי כנסת היה מקובל לתרום "שמן למאור", ואף מנורת בית המקדש הוארה בשמן זית. מגע של זרים בכדי השמן די היה בו לחללם, כפי שחוללו כדי השמן בעת כניסת היוונים לבית המקדש. בימינו הדלקת נרות חנוכה, המאזכרת את נס פך השמן, נעשית לרוב באמצעות נרות שעווה, אך קיימות גם חנוכיות בהן מדליקים פתילים טבולים בשמן זית, בו ראוי על פי ההלכה (לחלק מהדעות) להדליק את החנוכייה, משום ששימש להדלקת המנורה בבית המקדש.