שפת תכנות עילית (באנגלית: high-level programming language) היא שפת תכנות המאופיינת באבסטרקציה חזקה של הפקודות והנתונים של המחשב. לעומת שפות תכנות low-level, שפות תכנות עיליות יכולות להשתמש באלמנטים של שפה טבעית, הן קלות יותר לשימוש, ויכולות לטפל באופן אוטומטי, או אפילו להסתיר לחלוטין, חלקים משמעותיים ממערכות מחשוב (לדוגמה, ניהול זיכרון). בכך שפות תכנות עיליות הופכות את תהליך פיתוח התוכנה לפשוט ומובן יותר בהשוואה לשפות תכנות low-level. רמת האבסטרקציה המסופקת על ידי השפה מגדירה עד כמה היא "high-level".